מפורקת

בכל פעם שאת מתפרקת 

אני רוצה לאחוז בך, לעטוף אותך.

בכל פעם אני חוששת

מאותו המגע אליו אני כמהה.


בא לי לכתוב לך הודעה

איזה יפה את. איזה יפה את.

בא לי לנשק אותך כל היום.

בא לי ללטף לך את הגב.

בא לי להחזיק איתך ידיים.

בא לי ללכת לישון איתך ולקום איתך בבוקר.

בא לי אותך עירומה. נו. ברור, מה.

בא לי שתעזבי הכל ותבואי איתי לאיזה שבוע.

בא לי שתאהבי אותי.

בא לי שתנשקי אותי.

בא לי שתצטרכי אותי.

בא לי שיבוא לך באמצע הלילה ואת תתקשרי.

בא לי שתסניפי אותי כל היום.

בא לי שתפשיטי אותי ותצווי עליי לגעת בך.

בא לי שתראי אותי כמו שאני רואה אותך.


בין

בין ביחד ללבד

בין שפתיים לעיניים

בין עוצמה לשליטה

בין חיוך לדמעה

בין שתיקה מביכה לשיחה של שעה

בין מבט ארוך לעיניים משוטטות נבוכות

בין פנטזיה למציאות

בין קנאה לאהבה

בין אסור למותר

בין גבולות לדמיון

בין רצון למעצור

בין סודות לחשיפה

בין חברות נפש לתשוקה בוערת

בין מיניות מקובעת לנזילות מינית

בין אהבה לאהבה,

שם אנחנו נמצאות.


אנחנו יושבות מדברות ומעשנות.

בזמן שאני מעשנת את מדברת.

את מספרת סיפורים עם קילומטרז' מטורף

ומהרפתקה למרדף אני קולטת את העוצמה שבך.

את סוחפת אותי עם העיניים האלה שלך שאני מתה לדעת מה הן רואות עליי

והאם זה אמיתי או בדמיוני? 

את מרגישה את זה? העקצוץ, הפרפר.

כמו סרט קולנוע נצחי כסימפוניה לחלל אוזניי.

יא וואראדי את גומרת אותי.

זרועותייך החשופות לוחשות לי להתקרב. ללטף.

באסה שאת לא בקטע. 

באסה שאת לא יוזמת. 

באסה שאת לא זורמת.

באסה שאת לא עירומה.

באסה שאת לא עירומה.

באסה שאת לא עירומה.

נו יאללה. כנסי איתי למיטה.


על ספסל

בטח את חושבת שלא שמתי לב כשהעיניים שלך העמיקו מים.

כשדיברת על הבן שלך, שפרקת עול מליבך.

ראיתי. ורציתי לחבק. לעטוף. לאהוב.

חששתי מהליטוף שמא תיבהלי,

אז חיבקתי אותך כשהיית צריכה ללכת הביתה.



הנסיכה מהבר

ביאסת לי את התחת כשיצאת מהבר מבלי לתת לי את מספר הטלפון שלך.

האם טעיתי כשהזמנת אותי לדרינק ושילמת? 

האם השלתי את עצמי כשאמרת לי שיש בבעלותך דירה ביפו, אותה קיבלת בירושה ואת רוצה שנמשיך אלייך כי אני סופר שווה בעינייך?

והאם הייתי צריכה להיבהל כשהצעת לי לבוא לגור איתך אחרי שנשכב? וואלה, הייתי אומרת כן! 

ומה לגבי הנשיקה הלוהטת שחלקנו בחצר על ג'וינט? היא לא הדליקה אותך כשחייכת ואמרת שאת צריכה להתפנות ומיד תחזרי? אך לא חזרת. 

אני מרגישה עמה שאני עומדת ומחכה בתקווה שתחזרי. יכולנו לבלות בנעימים.

ולכן אני משאירה לך מכתב. פה. על הבר בו יצרנו היסטוריה.

אה. רגע, את מסתכלת עליי. את מתקרבת. 

שיט. היית כל הזמן הזה בשירותים? 

התרגשות מציפה את חדרי לבי! הו נסיכתי!

אך לא אוכל שלא לחשוב ועל כן לא חזרתי איתך לדירה שקיבלת בירושה.

כי לא הפסקתי לתהות, האם חירבנת עכשיו במשך עשרים דקות בשירותים של בר?

סורי כפרה. אין מצב שאשכב עם בחורה כזאת.

ולכן אני מתנצלת, שדפקתי ריצה כשליטפת את פניי כשחזרת. 

כי בדוק שאת ידייך לא שטפת.


חק'קה

השם שלך מעלה בי חלחלה וזיכרונות עכורים.

עיניים רעות מנבאות שחור

וזוג שפתיים שובבות שמביאות לי את הסעיף.

יושבת לי על הלב יום יום, 

חק'קה שכמותך תפסיקי לנקר.


בלילות

היא חולמת עליי חלומות, חלומות.

אני באה לה בלילות, בלילות.

אני באה לה בלילות, בלילות.

היא לא יודעת בנות אחרות,

אחרות, אחרות.

אני באה לה בלילות, בלילות.

ולא חשוב כמה אחרות איתה יירצו לרקד,

ובמיטתה את הלילה לבלות.

הן הוזות, הן הוזות.

היא חולמת עלי חלומות, חלומות.

אני באה לה בלילות, בלילות.

חביבתי

מתה על זה כשאת קוראת לי חביבתי

הלוואי והיית יודעת מה עשית לי

כל ליטוף יא וואלי 

לי לי לי

מה עשית לי

לי לי לי 

הו את משגעת

הו אני בורחת ממך.


באת כמו שד בלילה

היה זה לילה קיצי

שתיתי ערק

ואת רקדת בשבילי

לי לי לי

זה לא עובר לי

לי לי לי.


וודקה חמוציות

רקדנו והמשכנו לשתות

סטלה חרבות 

עלתה לנו 

הרגשנו מאוהבות (אות אות אות)

סטלה חרבות.


מתה על זה כשאת קוראת לי חביבתי...


ממשיכות הביתה

נהגתי חצי שיכורה

את אומרת אנחנו רק חברות

אבל חברות לא מנשקות (פות פות פות).

מתחילה לרדת לי הסטלה 

אל תעזבי לי את היד

הו, איך שאת מנשקת אותי

הו, המגע של עורך.

הו, מדביקה לי בוסה של החיים

אל תפסיקי.


מתה על זה כשאת קוראת לי חביבתי...


כל הלילה עשינו חיים (חיייייים)

והתחלת להרגיש יאם דברים

את יודעת אותי להרים

אותי להרים

אותי להרים.

תקראי לי בשמי (הו מתה על זה כשאת קוראת לי)

תקראי לי בשמי.


הו את משגעת

הו אני בורחת ממך.

כל הזכויות שמורות לגולדה  2020 - 2016.

 .