אנה באחיבק

אנה באחיבק לך אני לוחשת,

ובתוכי עמוק שומרת,

את החום, המגע והמבטים.

אנה מג'נונה לי את אומרת,

ואני לקראתך בדילוגים מעופפת,

עם חיוך, נשיקה והבטחה.

אנה בחייאת דינעק נפלטת לי אנחה,

של תסכול, געגוע ואכזבה.

אל תגידי לי אני טועה, אני טועה.

מברוק עליק אנה אמא תגיד,

כשתחשוב שאת מתחתנת עם סעיד,

אנה באחיבק לך הוא יגיד ויגיד..


ידיים בריח של ים וקיץ

אני יושבת על הספסל והיא מגיעה מאחורי.

מכסה בשתי ידיים עדינות בריח של ים וקיץ את העיניים שלי.

היא לוחשת לי באוזן תנחשי מי?

אני מחייכת ומשחקת אותה לא יודעת תתני לי רמז?

היא צוחקת ולא מסירה את הידיים מהעיניים שלי ,

היא קופצת על הספסל ומתיישבת לידי.

אני תופסת את הידיים שלה ומנשקת אותן בלי הפסקה.

כאילו אני רעבה ולא אכלתי כל היום.

אני נוסעת באופניים בשדה הגדול והירוק והיא מאחור עומדת ופורשת ידיים כאילו לא מפחדת ליפול.

היא מאוזנת אני פחות.

דוהרות אל החופש היא צועקת, אני צוחקת ומאבדת שליטה על האופניים,

אז אנחנו עושות גליצ'ה אל תוך העשבים.


חתונה משונה

את צועדת אליי,

בשמלה לבנה עם תחרה בצדדים,

עם פרנזים כאלה מיוחדים.

ברקע מתנגן השיר שאת אוהבת,

זה שאת מתופפת עם האצבעות שלך על החזה שלי.

הנשימה שלי נהיית כבדה,

את פוסעת אליי בצעדים גדולים,

והבזק אור נגלה לעיניי,

יעני פלאשבק,

ולנגד עיניי עוברים חיים שלמים.

יש לנו חתונה משונה,

בלי אורחים או משפחה,

רק אני ואת, מול הירח והכוכבים,

נשבעות עכשיו נאהב לעולמים.

וכשנמות ולא נהיה ,

והנשמה מהגוף תצא,

אעשה דווארות ברחבי העולם,

עד שאפגוש שוב בנפשך.

אהבה נצחית, בלי זמן או מקום,

לרגע נרגיש כמו בחלום.

בבוקר נתעורר ליום חדש,

ולא מרעש משאיות זבל שמעירות בשש בבוקר.

אכין לך קפה ואביא לך למיטה,

ואפילו אדאג להוציא את הכלבה,

כדי שתוכלי לישון עוד חצי שעה.


נערת החלומות

יש רגעים שאף אחת לא מסתכלת ואני מגניבה זיכרון מתוק של רגע מהעבר, עלייך.

השנה היא אלף אלפיים חמישים ושתיים, את לובשת חליפת רגעים שמחים ואני בצבע כתום.

אני מתרפקת על שניה שאורכת שבע מאות רגעים של אהבה ליום אחד וחיבוק שנמשך עשרות געגועים.

אני נוסעת בשביל נשיקות גדול ואת מלאה בכל טוב של רטיבות נפלאה הנשפכת מבין רגלייך.

את מניחה את הראש על החזה שלי, הלב בקושי דופק,

ואת משרטטת בדמיונך אהבה שזולגת מהמיטה אל הקירות.

את אומרת לי שאני מצחיקה כשהאף שלי אדום כשיורד גשם,

ואני מדגדגת את המוח שלך בניסיון להבין מאיזה עולם הגעת

שנכנסת דווקא לחלומי ואיך פלשת לליבי דרך המוח שלי?

השמש מתעוררת עכשיו זה זמן להיפרד,

עד הלילה הבא בו נשוב להיפגש.

שיר אהבה

נוסעת בכבישים ארוכים בלילות שחורים

אגיע אלייך אהובתי, אדהר לנצח.

טלפון מצלצל ההודעה האלף התקבלה

אגיע אלייך אהובתי, גם ללא סוללה.

אנא חוואפה מינשופים על עצים

אטפס אלייך אהובתי, אתגבר על הפחדים.

משקלי כבד עליי כחודשי הקיץ החמים

אתפשט לפנייך אהובתי, אזרוק את חולצתי.

רעבה לגופך כאישה צמאה במדבר

אשתה אותך הלילה אהובתי, אלגום את כולך.

אין לי פלוש על התחת אך ימבה אהבה בלב

אוהב אותך אהובתי, נסיכה במרצדס לבנה שלי.


מחזור מעפן

איזה באסה שאת במחזור,

ממש רציתי סקס.

אני יכולה לשחק בצעצועים ולראות סרטים,

פשוט ממש רציתי סקס.

את יכולה לרדת לי ואני בטח אגמור,

אבל הכי רציתי סקס.

עוד יומיים את מסיימת ואז אני מקבלת,

ואז תתבאסי עליי שאני במחזור,

כי ממש תרצי סקס.


פייסוש בפיצה

לפעמים אני מחפשת אותך בפייסבוק.

רואה שהחלפת תמונת פרופיל,

בטוחה שמה זה טוב לך מאז הפרידה,

תוהה ממתי את מצטלמת עם משקפי שמש?

ואז התנור מצלצל והפיצה שלי מוכנה

ואני שוכחת מקיומך.


רעש בעיניים

אני הולכת ברחוב והרעש שעשית כבר לא צורם לי.

מסתובבת בין אנשים עם עיניים בגב שלא יודעים הרבה 

ואיש עם שיער לבן צועק על הרצל משוגעים בתל אביב הזאת ההומואים והלסביות.

התעצבנת שלא זכרתי לקנות את השמפו המיוחד לשיער שלך שמריח כמו האוקיינוס ואני אוהבת לנשק לך את הראש.

מסתובבת במעגלים ומוצאת את עצמי מתהלכת עם רעש בעיניים ושחור באוזניים.

וגם כשאת אומרת שאת מקשיבה לי בזמן שאת משחקת במחשב אני יודעת שאת לא שומעת כי אני שואלת אם את רוצה קפה ואת עונה שאתמול ירד גשם והיום השמש תזרח.


את לא יכולה לחזור הביתה אחרי שכבר עזבת

את לא יכולה לחזור הביתה אחרי שכבר עזבת,

החלפתי מצעים וארזתי לך את הבגדים.

החניה שהייתה שמורה לך כבר מזמן עברה לעדנה השכנה.

ואני לבדי יושבת בספה וקצת נזכרת איך לפעמים

היית אומרת "משהו אצלי לא בסדר" ומחליפה נושא מיד

כאילו לא זרקת פצצה לאוויר, 

כאילו היחסים מושלמים.

את לא יכולה לחזור הביתה אחרי שכבר עזבת,

החלפתי מנעולים וזרקתי לך את הדילדואים.

הנשיקה הרכה עם הלשון שחירמנה עברה לפה של מישהי אחרת.

ואני לבדי יושבת בספה וקצת נזכרת איך לפעמים

היית אומרת "משהו לא בסדר אצלי" ומחליפה נושא מיד

כאילו לא זרקת פצצה לאוויר, 

כאילו היחסים מושלמים.


תביאי לי מגבת בבקשה

את נכנסת למקלחת המים קרים.

הדלקת את הדוד?

את צועקת ואני מחייכת,

כן קרציה, סבלנות

המים הקרים סודקים את העור המחוספס שלך

ואני נשאבת בזיכרונות חמים, כאלה שמציפים את החדר ואני נחנקת.

בגללך אני אהיה חולה!

את אומרת ואני בוכה משמחה.

נזכרת בכל הרגעים שהתאספו לשעות של אכזבה מלווה בתסכול,

תביאי לי מגבת בבקשה

את אומרת בקול רגוע ומפונק שהתרגלתי אליו מזמן,

ואני מביאה לך כי אני לא רוצה שתתקררי או תבכי,

כי בכית מלא בשבוע שעבר כשאמרתי לך שאני רוצה לטוס מפה,

להיזרק על חוף בקריביים לשתות מלא מרגריטות,

ואז את נרדמת על הציפית שהבאתי מדודה אסתר,

זו עם הצבעים הדהויים שכל כך אהבת כשישנו אצלה והתעקשת שארים לה אותה כי ממש אהבת אותה.

אני עדיין מחכה למגבת

את אומרת ואני נזכרת כי כמעט שכחתי,

אז אני מביאה לך מגבת פנים קטנה כי כל הגדולות במייבש.

® כל הזכויות שמורות לגולדה  2016 - 2017.
נוצר באמצעות מוזלו - הדרך הקלה ביותר ליצור אתר אינטרנט. מוזלו

 .